• לביא שיפמן

איסלנד לחולי טרשת נפוצה - פוסט ארוך ומפורט מאוד



‏"השגרירות של הירח בכדור הארץ" - באמצעות 5 המילים הללו זיקק הסופר מאיר שלו את תבנית הנוף של איסלנד. מחלון המטוס, כשמנמיכים לעבר קפלאוויק, שדה התעופה המרכזי של איסלנד, אי אפשר שלא להסכים עם ההגדרה הזו. שדות לבה אין-סופיים, הרים גבוהים ומחודדים, מכתשים עמוקים ומישורי אפר וולקני שחור, הם אלה שילוו אותנו לאורך כל הטיול כולו.

איסלנד היא אי ששטחו גדול מישראל בערך פי 8 אבל מספר תושביה קטן בהרבה - כ-350,000 איש מתגוררים בה דרך קבע. השפה הרישמית היא איסלנדית אבל האנגלית נמצאת בכל פינה. לאורך כל הטיול לא נתקלנו באדם שאינו דובר אנגלית וחלק מהם אף שמחו לפטפט איתנו ולתרגל את השפה.

המטבע המקומי הוא קרונה איסלנדית שכל אחת מהן שווה כ-3 אגורות, תוצאה של המשבר הכלכלי החמור שפקד את האי ב-2008. יחד עם זאת, באיסלנד לא משתמשים בכסף מזומן. בכל מקום, ויהיה זה הקטן והנידח ביותר, מקבלים כרטיס אשראי וכל מה שנדרש הוא להכניס אותו לקורא הכרטיסים ולהקליד את הקוד הסודי.

פרט לריקיאוויק הבירה, נדיר מאוד למצוא באיסלנד רמזורים, מחלפים וכבישים שיש בהם יותר מנתיב אחד לכל כיוון. באיזורים המרוחקים הדרך הסלולה מתחלפת לא פעם לדרך חצץ כבושה, הדורשת מהנהג להאט את קצב הנהיגה, תוך התחמקות מבורות ואבנים שעפות מגלגלי המכוניות החולפות על פניך ממול. חלק ניכר מהגשרים והמנהרות מחוץ לעיר הבירה, גם בכבישים המרכזיים, הם בעלי נתיב אחד בלבד ועל מנת למנוע תאונות חזיתיות נדרשת תשומת לב מיוחדת לתנועה הנגדית, לתמרורי העצור המיוחדים ולמפרצי העצירה.

בריקיאוויק הבירה מתגוררים כ-120,000 תושבים בלבד. זוהי עיר די קומפקטית עם קתדרלה מרכזית אחת, אוניברסיטה אחת, שני בתי חולים ושני קניונים. אבל לאיסלנד לא מגיעים בשביל מוזיאונים או קניות - באיסלנד המנה העיקרית היא הנוף ומי שעקב אחרי הפוסטים שלי במהלך השבועיים וחצי שבקרנו בה, יכול היה להתרשם ממנו בצורה רחבה.

המשמעות היא שהדרך היחידה לחוות את המדינה, היא לא באמצעות טיולי "כוכב" (שהיה במלון אחד וגיחות קצרות לאתרים מסביב), אלא במסע טבעתי ארוך סביב האי (על כביש מס. 1) כאשר כמעט בכל יום מתקדמים בין 200 ל-300 קילומטר ולנים במלון אחר. המסע שלנו נמשך 19 יום כשבמהלכן עברנו כ-4,500 ק"מ ושהינו ב-15 מלונות שונים.

חלק מהמלונות, במיוחד באיזורים הצפוניים ובפיורדים המערביים, הם בסיסים ביותר ובדרך כלל לא מונגשים. לא בכולם יש מעלית ולא פעם נאלצים לסחוב את הציוד במעלה המדרגות לקומה השניה. לפעמים חדר האוכל הוא במרתף (שוב ללא מעלית) ומדי פעם יש מדרגות קטנות (אך בעייתיות) בין החדרים השונים. מי שמתנייד/ת עם קלנועית או כסא גלגלים, ימצא לפניו אתגרים שאינם תמיד עבירים וחובה לבדוק מראש, עם כל אחד מהמלונות, את מידת הנגישות שלו, אם בכלל קיימת כזו.

חשוב להדגיש שלא לכל המלונות יש חניה מסודרת וסלולה ולעיתים קרובות, שוב בעיקר הפריפריה, החניה היא לא יותר ממשטח חצץ שחור שאינו תמיד עביר ואפילו מזוודות עם גלגלים, יש לא פעם להרים ולסחוב על פתח הכניסה. איסלנד היא מדינה מושלגת ולפיכך הכניסות למלונות דורשת לא פעם טיפוס של כמה מדרגות ולא תמיד יש כבש שניתן להתגלגל עליו פנימה. מחוץ לריקיאויק, חניות המיועדות לנכים הן נדירות ומאוד מועטות.

לאורך הכבישים של איסלנד יש לא מעט נקודות עצירה ובדרך כלל תמצאו שם שולחן פיקניק אבל לא תא שירותים... נקודות העצירה שיש בהם שירותים הם מועטות, מרוחקות אחת מהשניה ולא תמיד מותאמות לנכים על כסאות גלגלים. גם תחנות דלק הן לא תמיד פתרון, כי רובן אינן מאויישות ובדרך כלל מדובר במשאבה אוטומטית, אחת או שתיים, בלי שום מבנה ליד.

לרוב המכריע של אתרי הטבע באיסלנד אי אפשר להגיע ללא הליכה מסויימת. בדרך כלל, ועל מנת למנוע פגיעה בערכי הטבע, החניה תהיה מרוחקת מהאתר כמה מאות מטרים ולעיתים אף יותר מקילומטר או שניים. במעט מאוד מקרים הדרך מהחניה לאתר סלולה ובדרך כלל היא דרך חצץ הכוללת מדרגות אבן. שעון הכושר שלי מדד למעלה מ-100 ק"מ של הליכה במהלך הטיול, שחלקה היה אתגרי וקשה. בחלק מהאתרים רואים שנעשו מאמצי הנגשה אבל לא נתקלתי באף אתר טבע המונגש כולו, בצורה שלמה ומלאה.

אם חשבתם שישראל היא מדינה יקרה, כנראה שעוד לא בקרתם באיסלנד. עד היום, כאשר משווים את העלויות של מלונות, דלק, אוכל במסעדות, קניות בסופר או בחנויות, זוהי המדינה היקרה ביותר שבקרתי בה. המחירים האלה נובעים מכך שכמעט כל דבר באיסלנד הוא מיובא ומעט מאוד מוצרים מיוצרים באופן מקומי.

כך למשל ליטר בנזין עולה כ-8 שקלים; ארוחת ערב לזוג במסעדה סבירה תעלה סביב 350 שקל; לילה במלון 2 או 3 כוכבים - בין 500 ל-700 שקל (כולל ארוחת בוקר); רכב שכור בגודל בינוני לשבוע - סביב 2,000 שקל. אפילו מוצרי יסוד ובמיוחד פירות וירקות, הם יקרים להחריד - כ-20 שקל לקילו עגבניות או מלפפונים וכ-30 שקל לתפוחים או תפוזים.

ואי אפשר לסיים בלי מילה על מזג האוויר ושעות האור. גם בקיץ, שבו השמש זורחת בין 18 ל-20 שעות, יכול להיות קר מאוד, גשום ואפילו מושלג. הלבוש חייב להתבסס על "שכבות", שניתן להסירן או להוסיף עליהן, על פי התנאים שמשתנים בקצב מסחרר. גשם או ברד יכולים להתחלף לשמש בוהקת תוך דקות או אפילו בנסיעה של קילומטרים בודדים. בממוצע וכלל אצבע, הטמפרטורה באיסלנד נמוכה בכ-25 מעלות מזו השוררת בישראל באותו זמן.

אז מה השורה התחתונה?

איסלנד היא מדינה מקסימה שמאוד קל להתאהב בה. זוהי מדינה בראשיתית שיש בה ערכי נוף וטבע מדהימים ביופיים, שאפשר לחוות אותם בצורתם הטבעית. באיסלנד אין מפעלים מזהמים והאוויר נקי וצלול. המים בנהרות ובאגמים צלולים וטהורים ואין שום מניעה לשתות אותם ישר מהזרם (ככה הם גם מגיעים לבתים). המים החמים בברזים ובבריכות נובעים ממעיינות חמים מבטן האדמה (עם קצת ריח של גופרית).

אך לבראשתיות הזו יש גם מחיר - מי שעושה שימוש בכסא גלגלים או קלנועית, ימצא לפניו לא מעט קשיים והיכולת שלו/ה לחוות את מלוא האפשרויות שאיסלנד מציעה, תהיה מוגבלת ואפילו מוגבלת מאוד. למי שנעזר במקל הליכה יהיה קל יותר אבל גם לו/ה, לא כל מקום יהיה נגיש במלואו. כדאי גם לשים לב להערות שלי על מצב השירותים, הצורך להחליף מלונות ולוודא שיש לכם יכולת לבלות ברכב לא מעט זמן.

אני מקווה שהצלחתי לכסות כאן את מרבית השאלות והתהיות וכמובן שאם יש דברים ספציפיים שמעניינים אותכן/ם - אל תהססו לשאול. לחלק מהשאלות - למשל בנוע לטיול באמצעות קראוונים, אפשרויות תקשורת וכיוב' - עניתי במסגרת הקבוצה הסודית שלנו אליה אפשר להצטרף על ידי פניה באמצעות טופס יצירת קשר.


0 צפיות
דברו איתנו
עקבו אחרינו ברשת
מפת האתר

כל הזכויות שמורות ל- ms ישראל בע"מ (חל"צ)