להתחסן או לא להתחסן?

ארבעה פרופסורים ישראלים מובילים משיבים לשאלה זו

בשבוע האחרון נערכו 2 מפגשי Zoom בנושא חיסוני קורונה והתאמתם לאנשים החיים עם טרשת נפוצה.


במפגשים אלה השתתפו פרופ' גליה רהב, מנהלת המרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים תל השומר; פרופ' עדי וקנין, רופאה וחוקרת בכירה במרכז הטרשת בבית החולים הדסה בירושלים; ופרופ' ענת אחירון, מנהלת המרכז לטרשת נפוצה בתל השומר.


בנוסף, פרופי דימיטריוס קרוסיס, מנהל המרכז לטרשת נפוצה בבית החולים הדסה בירושלים ויו"ר חברה הישראלית לנוירואימונולוגיה, ובמקביל גם פרופסור אחירון, פרסמו ניירות עמדה רשמיים בנושא זה.


בפוסט זה רכזתי את השאלות המרכזיות שעלו במפגשים ובניירות העמדה, ואת התשובות אליהן, שניתנו על ידי 4 הפרופ' המכובדים.


חשוב להדגיש שהתשובות המפורטות להלן מתייחסות רק לחיסון של חברת פייזר, שנכון ליום פרסום הפוסט, הוא היחידי הזמין בישראל. מכיוון שיש דמיון רב בין החיסון של חברת פייזר לחיסון של חברת מודרנה, אפשר להניח שהתשובות לא תהיינה שונות בין שני החיסונים. יחד עם זאת, כמו בכל החלטה רפואית, מומלץ לכל אחד לשקול אם להתייעץ עם הנוירולוג האישי שלו לגבי קבלת החיסון.


המפגש עם פרופ' אחירון - https://www.youtube.com/watch?v=GAmDuH9Ceko

המפגש עם פרופ' רהב ופרופ' וקנין - https://www.youtube.com/watch?v=MU2S4YEMaVc

נייר העמדה של פרופ' קרוסיס - https://bit.ly/3mKuMeD

נייר העמדה של פרופ' אחירון - https://www.camoni.co.il/411804/562444

האם אנשים החיים עם טרשת נפוצה נמצאים בסיכון מוגבר להידבק בקורונה?

למרות שאין הרבה עבודות מחקר העונות על שאלות אלה, קיימות מספר עדויות, בעיקר מאיטליה, ספרד וצרפת, לגבי חולי טרשת שנדבקו בקורונה. מעדויות אלה מסתמן שהתשובה היא שלילית ושאנשים החיים עם טרשת נפוצה לא נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בקורונה.

האם חולים בטרשת נפוצה שנדבקו בקורונה, סובלים ממחלה קשה יותר?

חומרת המחלה אצל אנשים שחיים עם טרשת נפוצה ונדבקו בווירוס הקורונה, אינה שונה מזו של האוכלוסייה הכללית. גם אצל אנשים החיים עם טרשת, חומרת המחלה קשורה באופן הדוק לגורמי הסיכון של האוכלוסייה הכללית, כמו גיל, משקל ומחלות רקע לבביות ונשימתיות.

במספר מקרים נמצא שאצל חולי טרשת בעלי EDSS הגבוה מ-7, מהלך מחלת הקורונה עלול להיות חמור יותר, אך לא ברור אם חומרה זו נובעת מהמצב הפיזי הירוד או מחוסר היכולת של המערכת החיסונית להתמודד עם הנגיף עצמו.

ישנן עדויות שאצל חולי טרשת נפוצה, המקבלים תרופות ייעודיות מסוג אינטרפרון, מהלך המחלה הוא קל יותר ואחוז ההסתבכויות קטן יותר. מצד שני, אצל חולי טרשת המקבלים תרופות נוגדות תאי CD20 (כמו אוקרווס), מהלך המחלה יכול להיות קשה יותר.

האם מחלת הקורונה מעוררת התקפים?

בשלב זה אין עדויות חד משמעיות שהידבקות בקורונה מעוררת התקפים אצל אנשים החיים עם טרשת נפוצה. עם זאת יש לזכור, שבדומה להדבקות בוירוסים אחרים (כמו EBV), גם וירוס הקורונה עלול לעורר, במקרים נדירים, מחלות אוטואימוניות.

האם טכנולוגיית החיסון mRNA מסוכנת לאנשים החיים עם טרשת נפוצה?

למרות שטכנולוגית ה-mRNA, עליה מבוססים החיסונים של פייזר ושל מודרנה, מוצגת בתקשורת כחדשה, הרי שבפועל היא מוכרת ונחקרת כבר מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת.

סביב טכנולוגיה זו כבר פותחו מספר חיסונים למחלות שונות, אך הניסויים בהם לא הגיעו לנקודת הסיום, עקב בעיות בגיוס משאבים ונסיינים. החומרה של מחלקת הקורונה והתפוצה הרחבה שלה, הם אלה שאיפשרו את הפיתוח המהיר, שהתבסס ברובו על מימון ממשלתי נרחב.

למרות הפיתוח המהיר, החיסון עבר את כל שלושת שלבי הניסוי הנדרשים לשם אישורו על ידי ה-FDA. האישור של ה-FDA ניתן רק לאחר שוועדת מומחים עצמאית בחנה לעומק ושקלה את יעילות החיסון, אל מול תופעות הלוואי והסיכונים.

במסגרת הניסויים בחיסון לא נבדקו באופן ישיר אנשים החיים עם טרשת נפוצה . מצד שני, ההתבססות על טכנולוגית ה-mRNA, שאינה חודרת לגרעין התא ואינה יכולה להשתלב או לשנות את ה-DNA שלו, מבטיחה שגם חולי טרשת נפוצה יכולים לקבל אותו.

בקרב חולי טרשת נפוצה, ובשלב זה, החיסון ניתן לכמה אלפי אנשים בארה"ב וכמה עשרות בארץ. עד עתה לא דווחו בעיות או תופעות לוואי מיוחדות וקיים מעקב אחרי הנושא.

האם מומלץ לאנשים החיים עם טרשת נפוצה להתחסן כנגד וירוס הקורונה?

בין הפרופסורים אין מחלוקת שווירוס הקורונה מאוד מדבק ועלול לגרום למחלה נשימתית קשה ולעיתים אף לתמותה. גם לאחר ההחלמה מקורונה, עלול מי שחלה בה לסבול מתופעות לוואי (post corona) כמו עייפות קשה ובעיות זיכרון.

לפיכך כל ארבעת הפרופסורים, ממליצים לחולי טרשת להתחסן כנגד וירוס הקורונה. אמנם, המידע הקיים לגבי חיסון אינו גדול, אך כאשר שוקלים את הנתונים הידועים עליהם, לעומת הסיכונים הכרוכים במחלת הקורונה ותופעות הלוואי שלה, חשיבות החיסון גוברת.

המלצה זו עולה בקנה אחד עם דעות של נוירולוגים מובילים, המטפלים באנשים החיים עם טרשת נפוצה ברחבי העולם. גם ארגוני טרשת בין לאומיים, בארה"ב, בבריטניה ובמדינות אחרות ממליצים על החיסון.

האם החיסון יכול להשפיע לרעה על אנשים החיים עם טרשת נפוצה?

כל חיסון, מעצם טבעו, מעורר לפעולה את המערכת החיסונית של הגוף. כתוצאה מכך, במקרים נדירים, החיסון עלול להעלות את הסיכון להתקף בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. זוהי הסיבה שחלק מהנוירולוגים סבורים למשל שאין להתחסן לשפעת.

יחד עם זאת, ובניגוד לכל החיסונים האחרים, החיסון כנגד ווירוס הקורונה מבוסס על טכנולוגית mRNA ולא על וירוס מומת או מוחלש. מדובר במנגנון ממוקד מאוד, הנוגע באופן ספציפי בחלבון המעטפת של הוירוס. מהידע הקיים היום, מנגנון זה נחשב בטוח יותר ולכן לא צפוי שהוא ישפיע לרעה על חולי טרשת נפוצה.

מהם ייחסי הגומלין בין החיסון לקורונה לתרופות הייעודיות לטרשת נפוצה?

על פי הנתונים שדווחו על ידי פייזר, יעילות החיסון באוכלוסייה הכללית גבוהה מאוד ומגיעה לכ-95%. כלומר, כתוצאה מהחיסון, אצל הרוב המוחלט של האנשים יתפתחו מספיק נוגדנים כנגד הווירוס. נוגדנים אלה יכולים להקל על תסמיני המחלה ובדרך כלל גם ימנעו אותה כליל.

התייחסות מיוחדת ליעילות החיסון יש לתת לחולים המקבלים תרופות המשנות את התנהגותה של המערכת החיסונית, ועל היכולת שלה לייצר נוגדנים. כיוון שכל התרופות הייעודיות לטרשת נפוצה (DMT) – פרט לאינטרפרון וקופקסון - הן תרופות מסוג זה, פרופ' קרוסיס ופרופ' וקנין סבורים שאצל חולים המקבלים אותן, ספירת הנוגדנים כנגד וירוס הקורונה תהיה נמוכה מעט, אך הם עדיין ייהנו מהגנה חיסונית יעילה.

עם זאת, הם סבורים כי על מנת להגיע ליעילות רבה ככל האפשר, בחולים שמקבלים תרופות אלה רצוי לתזמן את מתן החיסון, כך שלא יתרחש בסמוך לטיפול המדכא באופן משמעותי את מערכת החיסונית. את המלצותיהם ניתן למצוא בנייר העמדה בלינק הזה.

פרופ' אחירון מציגה גישה שונה מעט והיא בוחנת את יעילות החיסון בהתאם לתרופת ה-DMT שהחולה מקבל, ספירת הלימפוציטים שלו והזמן שעבר מאז הטיפול האחרון. את המלצותיה היא מפרטת בטבלת המלצות בה היא מתייחסת לכל תרופה ייעודית בנפרד.

בסופו של דבר, אנשים החיים עם טרשת נפוצה (כמו כל אדם אחר) יכולים לבחון את מידת ההגנה שלהם, מפני וירוס הקורונה, על ידי ביצוע בדיקה סרולוגית. בדיקה זו מעריכה את היקף נוכחות הנוגדנים לקורונה בדם והיא יכולה לתת אינדיקציה מהימנה ליעילות החיסון. צריך להדגיש שבדיקה זו יש לבצע כשבועיים עד שלושה לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון.

בכל מקרה, המידע שקיים היום על חולי טרשת נפוצה שקיבלו שתי מנות של חיסון לקורונה הוא מועט מאוד והמלצות מבוססות על הנחות תאורטיות וניסיון עם חיסונים קודמים. כמובן, שמי שמאוד חושש להתחסן, יכול להמתין עד שייאסף מידע רחב יותר על יחסי הגומלין בין החיסון לקורונה לחולי טרשת נפוצה, אך עד אז יש להמשיך ולהתמיד בכל האמצעים להימנעות מהדבקות.

האם לאחר החיסון צריך להמשיך ולקחת את התרופות הייעודיות לטרשת נפוצה?

כל המומחים מדגישים שחשוב להמשיך בקבלת התרופות הייעודיות לטרשת נפוצה, לפי הפרוטוקול הקבוע לכל אחת מהן. הטיפול התרופתי מאט את התפתחות המחלה ומקטין את את מספר ההתקפים ולכן יש להתמיד בו.

מה לגבי אנשים החיים עם טרשת נפוצה שאינם מקבלים תרופות ייעודיות? קיימת תמימות דעים בין המומחים שיש להתייחס לאנשים החיים עם טרשת נפוצה, שאינם מקבלים תרופות ייעודיות לטרשת נפוצה (DMT), כמו אל שאר האוכלוסייה הכללית. מחלת הטרשת הנפוצה לכשעצמה אינה מכניסה את החולים בה לקבוצת סיכון מיוחדת והם יכולים וצריכים לקבל את החיסון, בהתאם לסדר העדיפות שנקבע על ידי משרד הבריאות.

מה לגבי תרופות אחרות? אנשים שחיים עם טרשת נפוצה, כמו מרבית האוכלוסיה הכללית, מקבלים שלל רחב של תרופות המיועדות לטפל בסימפטומים שונים. בשלב זה לא ידוע על תגובה בין תרופתית של החיסון עם תרופות אחרות ולכן ניתן להמשיך ולקחת אותן כרגיל, לפי הצורך ועל פי ההמלצה הרפואית שניתנה על ידי הרופא המטפל.

ככל שיעלו שאלות נוספות או אם יהיו שינויים בהמלצות, אני כמובן אעדכן אותכם. ניתן להירשם לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג זה על ידי הצטרפות לקבוצת ווצאפ העדכונים של MS ישראל בלינק https://bit.ly/MS-Israel

דברו איתנו
עקבו אחרינו ברשת
מפת האתר

כל הזכויות שמורות ל- ms ישראל בע"מ (חל"צ)